טיפול רשלני במקרים של מצוקה עוברית

תסמינים מוכרים של מצוקה עוברית

במקרים רבים תחוש האם ירידה בתנועות העובר ברחם, זאת גם לאחר שינוי תנוחה, מעבר לשכיבה או אכילת מזון מתוק.

נסיבות אלה מצריכות פנייה בדחיפות לבית החולים לבדיקה מיידית. מצוקה עוברית תימצא ביטויה בהפרעות בקצב הלב של העובר, ירידה בפעימות הלב וכן צואה מקוניאלית. ניתן לזהות מצוקה כאמור, בין השאר, באמצעות בדיקת מוניטור עוברי.

אבחון מאוחר והשהיית טיפול במצוקה עוברית עשויים לגרום נזקים בלתי הפיכים למוח ולתפקוד הגופני, שיתוק מוחין, פיגור שכלי ובמקרים חמורים אף מוות.

בשל החשש להתפתחות מצוקה עוברית קיימת הקפדה יתרה על עריכת מעקב רציף אחר האם והעובר במהלך הלידה, באמצעות מכשירי ניטור.

אבחון המצוקה הינו על פי אינדיקציות, המופיעות במהלך בדיקת אולטרסאונד ובניטור האלקטרוני, דוגמת ירידה בקצב פעימות לב העובר וכן באמצעות בדיקת חומציות הדם, לאחר נטילת דגימה מקרקפת העובר.

סוגים שונים של מצוקה עוברית

• תשניק סב לידתי (אספיקסיה) - ירידה בכמות החמצן, המוזרמת לעובר, עקב שיבוש בתהליך אספקת החמצן. נגרם בשל פגיעה בתפקוד חבל הטבור בהריון ובמהלך הלידה

• מחסור בחמצן בתאים - היפוקסיה

• קשר בחבל הטבור של העובר

• כריכת חבל הטבור סביב צוואר העובר וגרימת חנק

• כאשר אחד מאיברי התינוק גורם למעיכת חבל הטבור על אגן היולדת - מצב, המוביל להפסקת הזרמת הדם ליילוד ולנזקים חמורים

טיפול בתופעה

בכדי להבטיח את שלום העובר ברחם מבוצעות הפעולות הבאות, מיד לאחר אבחון מצוקה עוברית:

• שינוי תנוחת האם

• מתן תוספת חמצן ליולדת

• ביצוע לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים) לחילוץ זריז של העובר או עריכת ניתוח קיסרי.

קיראו בהרחבה על: הידרוצפלוס

דוגמאות לרשלנות רפואית באבחון מצוקה עוברית

• אי ביצוע הבדיקות הנדרשות במהלך הריון לצורך אבחון מצבים, שעשויים להוביל למצוקה עוברית. על קבוצות הסיכון נמנים מצבי: סוכרת הריון, ניתוק או קרע בחבל הטבור, חסימת כלי הדם בחבל הטבור בעקבות קשר שנוצר בו או לחץ שמופעל עליו, היפרדות שליה ועוד.

• חוסר היערכות ללידה בסיכון להתפתחות מצוקה עוברית.

• אי ביצוע ניטור כנדרש במהלך הלידה, שהוביל להחמצת איתור מצוקה עוברית או לאבחון שגוי.

• השהיית מתן טיפול מציל חיים במועד - לרבות חילוץ העובר בבהילות מהרחם בלידה מכשירנית או ביצוע ניתוח קיסרי. עיכוב בקבלת ההחלטה או בעריכת לידה מזורזת עשויים להוביל לגרימת נזק מוחי ואף למות העובר.

פסקי דין בתביעות שהוגשו עקב רשלנות באבחון מצוקה עוברית

לפניך מספר דוגמאות מתוך פסקי דין שניתנו בתביעות שהוגשו בשל רשלנות רפואית בטיפול במקרים של מצוקה עוברית.

במקרה הראשון המדובר היה על תובעת ילידת 1975, אם לארבעה ילדים היתה בהיריון תקין. בעת שהייתה בשבוע ה-41 להריונה, הגיעה לבדיקה רפואית וטענה כי היא מרגישה מיעוט תנועות של העובר ברחמה.

לאור זאת, בוצעה בדיקת מוניטור עוברי. הבדיקה היתה תקינה והתובעת שוחררה לביתה. יומיים לאחר מכן חדלה התובעת להרגיש תנועות עובר ופנתה לבדיקה רפואית נוספת, זו גילתה כי העובר אינו בחיים.

יום לאחר מכן, ילדה התובעת בבית החולים לניאדו, כאשר חבל הטבור היה כרוך פעמיים מסביב לצווארו של העובר שנולד ללא רוח חיים.

התובעת פנתה לבית המשפט בטענה כי העובר סבל ממצוקה עוברית ושעה שהצוות הרפואי לא הצליח לזהות זאת, אירע האסון כפי שאירע.

לטענת הנתבעת, מצוקה עוברית מהסוג שנגרם לעובר יכולה לקרות בתוך רגעים בודדים ולא תמיד קיימים סימנים מקדימים. באשר לבדיקת המוניטור שעברה התובעת, טענה הנתבעת כי תוצאות הבדיקה ולרבות דפי הפלט של המוניטור אינם בידיה ומכאן כי אין באפשרותה להציגן בפני בית המשפט.

בית המשפט פסק כי לתוצאות בדיקת המוניטור חשיבות רבה, שכן המוניטור מתעד את דופק הלב של העובר והוא אמצעי המעקב העיקרי אחר מצבו ברחם.

בנסיבות דנן, התובעת התלוננה בדבר ירידה בתנועות העובר, דבר אשר בדרך כלל נגרם כתוצאה מירידה בחמצן. בדיקת המוניטור יכלה לגלות מצוקה עוברית זאת שכן במקרה של ירידת חמצן דופק הלב אינו תקין, נפסק כי ירידה בתנועות מצביעה על מצוקה עוברית.

בית המשפט פסק כי אילו היו תוצאות המוניטור בפניו הרי שניתן היה להתרשם ולהחליט היה ניתן להציל את חיי העובר. שעה שנתבעת לא הציגה תוצאות אלו בפני בית המשפט, הרי שהיא לא עמדה בנטל לסתור טענות התובעת בהקשר זה ולכן יש מקום לחייב את הנתבעת בפיצויים לטובת התובעת.

בית המשפט פסק לזכות התובעת פיצויים בסכום של למעלה מ-250,000 ₪.

המדובר בפסק הדין בהליך ת"א (ראשל"צ) 5658-04-14‏ ‏פלונית נ' לאומית שירותי בריאות אשר ניתן ביום 13.9.2018.

בסיפור המקרה השני התובעת נולדה בשנת 1998 בבית החולים סורוקה בבאר שבע. מתיאור עובדות המקרה בפסק הדין עולה כי אמה של התובעת הגיעה לבית החולים בשבוע ה-37 להריונה כשהיא סובלת מכאבים קלים.

האם אושפזה וכעבור שעתיים החלו צירים ובהמשך היתה ירידת מי שפיר. כמעט שעה לאחר מכן בוצעה לידה במהלך ניתוח קיסרי וזאת כתוצאה מבדיקה אשר גילתה כי התובעת סבלה מהאטה בדופק הלב.

התובעת נולדה במצב של תשניק ושוחררה כעבור עשרה ימים מבית החולים. כחמש שנים לאחר הלידה אובחנה התובעת כסובלת משיתוק מוחין.

לטענת התובעת, במהלך לידתה צוות בית החולים התרשל בטיפול שנתן לאמה וכתוצאה מכך היא נולדה עם שיתוק מוחין. בית החולים טען מנגד כי לא התרשל בביצוע עבודתו ביום הלידה.

בית המשפט העליון אשר נדרש לסוגיה זו, קבע בפסק דינו כי בית החולים התרשל וכי כתוצאה מהמצוקה העוברית (סבל עוברי) קיים חשש כי התובעת נולדה כשהיא סובלת משיתוק מוחין.

במקרה זה חשוב לשים לב כי למרות שבית המשפט פסק כי הואיל והניתוח הקיסרי בוצע בתוך כשעה מרגע הופעת הצירים הרי שאין בכך כדי לשלול את יסוד ההתרשלות. שכן, אילו היתה מוכנסת אמה של התובעת ישירות לחדר הלידה לצורך השגחה, אזי זמן חיוני זה היה נחסך וייתכן כי הנזק לא היה מתרחש כפי שהתרחש.

עוד הוסיף בית המשפט כי העובדה לפיה התובעת נולדה עם תשניק מצביעה על כך שסבלה ממצוקה עוברית, שכן התשניק הוא רגע השיא במצוקה עוברית (כלשון בית המשפט).

סכום הפיצוי אשר נפסק לטובת התובעת היה 200,000 ₪ לערך ולאחר ניכויי תשלומי המוסד לביטוח לאומי.

המדובר בפסק הדין בהליך ע"א 7705/98 המרכז הרפואי סורוקה ואח' נ' פלונית ואח' אשר ניתן ביום 29.8.2001.

במקרה השלישי התובע נולד בשנת 1990 במצב של אפגר 1 וכשהוא סובל משיתוק מוחין קשה, התקפי אפילפסיה ואי שליטה על הסוגרים.

אמו של התובע היתה תחת ביקורת ומעקב טיפת חלב בקופת החולים. עד לשבוע 34 לא נמצאו כל ממצאים חריגים במסגרת מעקב ההריון והוא הוגדר תקין.

בשבוע ה- 34 אושפזה במחלקת יולדות כשהיא סובלת מכאבים בבטן התחתונה ולכן בוצעה סקירת מערכות ובדיקת אולטרהסאונד. בדיקות אלו הניבו תוצאות לפיהן התובע במצב תקין.

מספר ימים לאחר מכן הובהלה לבית החולים לאחר שלא הרגישה תנועות. בבית החולים נמצא כי התובע סובל ממצוקה עוברית ובוצע ניתוח קיסרי דחוף. כאמור, התובע נולד כשהוא סובל מנזקים רפואיים חמורים כמפורט לעיל.

לטענת התובע, התנהלות בית החולים היתה רשלנית וכתוצאה מכך הוא סבל ממצוקה עוברית אשר לא זוהתה בזמן. מנגד טען בית החולים כי אמו של התובע לא סבלה מכאבים ולא התלוננה על כאבים ומכאן כי לא היה ניתן לזהות מצוקה עוברית וכן טען כי לא הצליח לאתר את תוצאות בדיקות האולטרהסאונד וסקירת מערכות אשר נערכו.

בית המשפט העליון בחן את מכלול נסיבות המקרה וקבע כי על אף שלא הוצגו תוצאות הבדיקות, הרי שאין זה אומר כי בית החולים לא התרשל בביצוע עבודתו.

עלה כי באחד מהרישומים הרפואיים בזמן אמת, הרופא המטפל כתב על הדף "אזהרות!". בית המשפט פסק כי כפי הנראה הייתה סיבה לכיתוב זה על הדף דבר אשר כשלעצמו מחדד את הערפל והקושי לרדת לנסיבות המקרה כפי שאירעו בפועל.

בסופו של יום, בית המשפט פסק לטובת התובע וזאת על סמך הקביעה כי בית החולים היה צריך להוכיח שהוא לא התרשל, זאת שעה שלא הציג את תוצאות הבדיקות וזאת מכוח הכלל בדבר העברת נטל הראייה.

בית המשפט העליון הורה על קבלת טענותיו של התובע והורה לבית משפט המחוזי לדון בשאלת גובה הנזק.

המדובר בהליך ע"א 9151/08 פלוני נ' עיריית ירושלים - שירותי בריאות הציבור ואח' אשר ניתן ביום 1.1.2012.

הדוגמא האחרונה הנה מתוך הליך ת.א 7046/01 עזבון המנוח כחלון ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל עסק בתביעת רשלנות רפואית בגין מות תינוק בסמוך לאחר הלידה עקב תשניק. בנסיבות המקרה אובחנה מצוקה עוברית בלידה והרופאים החליטו לזרז ההליך באמצעות לידה מכשירנית (ואקום) ולא בדרך של ניתוח קיסרי.

במהלך הלידה נכרך חבל הטבור פעמיים סביב גוף התינוק, הוא חולץ מרחם האם ללא דופק ונשימה ונפטר כעבור מספר שעות.

ההורים התובעים טענו לרשלנות בגין חוסר אבחון המצוקה העוברית במועד. מחדל, שהוביל לטענתם להתפתחות תשניק סב לידתי קשה, שגרם למות התינוק.

מומחה רפואי מטעם בית המשפט מצא, כי לא נערך מעקב נדרש אחר העובר, כפי שהצריכו נתוני הניטור.

בנוסף, לא בוצעה בדיקת רמת החומציות בדם, המהווה אינדיקציה לכמות החמצן, המסופקת לעובר וכן לא אותרו סימנים אחרים, שהצביעו על מצוקה עוברית והצריכו יילוד מיידי בביצוע ניתוח קיסרי בשלב מוקדם.

בית המשפט צידד בעמדת המומחה, לפיה הרופאים חרגו מהסטנדרט, המצופה במסגרת מבחן הרופא הסביר וקבע, כי רשלנותם הובילה להחמרת מצב התינוק ולהיווצרות התשניק, שגרם למותו.

נגרמו נזקים לאם ו/או לעובר בשל מצוקה עוברית?

משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מטפל לאורך השנים בתביעות רבות שהוגשו על ידי בני המשפחה, במקרים של נזק חמור שנגרם לאם היולדת ו/או לרך הנולד בשל מצוקה עוברית.

בכל מקרה של חשש או אי-ודאות לגבי נזקים כאמור שנגרמו בסמוך למועד הלידה, מוטב להקדים ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום בטרם נקיטת פעולות כלשהן באופן עצמאי.

משרד סולר קפלינסקי עובד בשיתוף פעולה צמוד עם מיטב המומחים הרפואיים בישראל בתחום המיילדות, ובפניה למשרדנו ניתן להעריך בצורה מדוייקת את האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית בשל הכשלים הרפואיים באבחון המצוקה העוברית והטיפול בה.

לקבלת חוות דעת אישית והתייעצות עם עורך דין עופר סולר לחצו כאן